15 כלים, 0 תקלות ונוף אחד עוצר נשימה.
יצאנו לכבוש את המעלות של בקעת הירדן, לטבול בעין אל פוקא, לגלוש על ציר טוסקנה הירוק ולקנח בסטייקים מול קרן הסרטבה.
זהו המסלול המלא – כולל טיפים לנהיגה בבוץ והציוד שחייבים לקחת לחורף.
כשחושבים על בקעת הירדן, רוב האנשים מדמיינים חום כבד, צהוב ומדברי. אבל בחורף? הבקעה מתהפכת.
הגבעות נצבעות בירוק, הנחלים מתמלאים, והאדמה הופכת לשילוב ממכר של בוץ ואתגר.
האוויר הצלול מאפשר לראות למרחקים, ופתאום מבינים למה חובבי טיולי שטח מחכים לעונה הזו כל השנה.יצאנו, חבורה של 15 כלי שטח (SBS וטרקטורונים), למסע שמרכז לתוכו הכל: עליות טכניות, שבילים זורמים, נקודות תצפית, טבילה במים קפואים וסיום עם בשר טוב וחברים.

המסלול שבחרנו לא ריחם – לא על הנהגים ולא על הכלים. את החימום התחלנו במעלה בש ובמעלה יתרו, שני מעלות שמספקים שיעור מרוכז בנהיגת חורף בבוץ.
המדרגות הסלעיות, השבילים הצרים והבוץ החלקלק מחייבים בחירת קו מדויק, עבודה נכונה עם הגז ושימוש בקשר כדי לכוון את מי שנמצא באמצע העלייה.בבוץ, כל טעות קטנה יכולה להפוך להחלקה.
לכן עצרנו לפני כל מעלה, בדקנו קווים ברגל, והדגש היה על שמירה על מומנטום רציף.
אתגר השיא הגיע ב מעלה חמרה, אחד המעלות המזוהים ביותר עם אזור הבקעה.
העלייה משלבת שיפוע רציני, קטעים בוציים וסלעים .
למרות התנאים, סיימנו את יום הנהיגה עם 0 תקלות – הישג לא מובן מאליו בשיירה של 15 כלים במסלול כזה.

אחרי המאמץ הטכני, גבי ג'ופה נתנו לנו רגע של נשימה. מכאן טיפסנו לסדרת תצפיות שמוסיפות רובד נוסף לטיול:
בחורף בבקעה, הרוח היא היריב האמיתי. מהירות על שביל פתוח הופכת את הטמפרטורה להרגשה של קיפאון. בטיול הזה הגענו מוכנים עם שני פריטים שממש שינו את החוויה:
הרוח במעברים המהירים הייתה אכזרית, אבל מסכת פנים טקטית (Balaclava) סיפקה שכבת הגנה תרמית מעולה. היא נכנסת בקלות מתחת לקסדה, יושבת צמוד ולא זזה גם במהירות גבוהה. זהו פריט חובה לכל נהג RZR בחורף.
נהיגה עם אצבעות קפואות היא לא בטיחותית. השתמשנו ב-כפפות רכיבה חורפיות מרופדות פליז שמציעות בידוד תרמי, עמידות למים ואחיזה טובה בהגה. גם כשהבוץ והמים נכנסו לתמונה, הכפפות אפשרו לנו לתפעל את הטלפון וה-GPS בלי להוריד אותן.
(טיפ חורף: אל תצאו לשטח בלי ביגוד תרמי בשיטת השכבות ומעיל חוסם רוח).

אחרי בוץ ואבק, הגענו לעין אל פוקא – בריכה מבוטנת עם מים צלולים (וקרים!).
זה המקום המושלם לקפה שחור חזק. משם גלשנו לציר טוסקנה. השביל הירוק והמתגלגל נותן תחושה של נהיגה באירופה.המשכנו דרך אום חלל, ששימש כמעבר בין סוגי נוף, בדרך ליישורת האחרונה.
לאורך כמעט כל היום ליוותה אותנו קרן הסרטבה – הרכס המחודד שבצל שלו בחרנו לסגור את היום.

הכלים הם רק האמצעי; האנשים הם הסיפור.
את היום סיימנו במנגל עמוס באנטריקוטים, פיתות חמות וצחוקים שנמשכו עד שכניסת השבת.
השילוב של אדרנלין, טבע ואוכל טוב – זה הדלק האמיתי של אבירי השטח.
כדי שתחזרו הביתה בשלום, הנה כמה כללי ברזל לנהיגה בבוץ של הבקעה:

רוצים לעשות את המסלול הזה בעצמכם?
סעו בזהירות ושמרו על הטבע.📥
[קישור המסלול ל" OFF - ROAD " – לחצו כאן]
נתראה בשטח , צוות אבירי השטח.