אנחנו בקהילת אבירי השטח יודעים לחגוג, אבל כשמדובר בטיול ה-13 של הקבוצה – "טיול בר מצווה" רשמי של המועדון – ידענו שאנחנו חייבים להפציץ במסע של פעם בחיים.
התוכנית: שבוע שלם של אדרנלין, מתוכם 4 ימי רכיבה מטורפים מדרום לצפון וחזרה, וסוף שבוע של פינוקים באילת באמצע בשביל לאזן את האבק. כי אצלנו, אבירי השטח זאת זכות, לא חובה.
בכתבה הזו אנחנו לוקחים אתכם ליום הראשון של המסע.
237 קילומטרים של קריעת שטח אמיתית: ממרבצי הירק של השפלה, דרך הדיונות הטובעניות של הנגב המערבי ועד לסלעים הקשוחים של מצפה רמון. יצאנו שיירה ארוכה של כלי SBS וטרקטורונים לחוויה של פעם בחיים.

את הבוקר פתחנו בשפלת יהודה. מזג האוויר שיחק לטובתנו בצורה מושלמת – האוויר היה נעים וקריר לרכיבה, בדיוק התנאים שגורמים לך לרצות לתת בגז ולא לעצור דקה. נכנסנו לתוך יער גברעם ומשם המשכנו בטיסה נמוכה לאורך נחל שקמה ומרבצי הירק של יער בארי. השבילים בקטע הזה זורמים, רחבים ומהירים מאוד.
זה השלב שבו המנועים שואגים, הכלים פותחים פערים כדי לא לאכול אבק, וכל נהג מרגיש את האדרנלין מתחיל לזרום בדם.
משם המשכנו לחניון רעים - מתחם הנובה. עצרנו שם כולנו, דוממנו מנועים והורדנו קסדות. עמדנו יחד, חברי הקהילה, כדי לחלוק כבוד, לזכור ולחבק. זהו מקום שבו הנוף המוכר של השטח מתחבר עם זיכרון עמוק בלב של כולנו, ורגע לפני שאנחנו צוללים עמוק אל תוך האבק של הדרום – היה לנו חשוב לעצור שם יחד, כקבוצה וכמשפחה אחת.
אחרי החלק המהיר של נחל הבשור, הנוף הירקרק נעלם בשנייה והפך לצהוב, פתוח ומאתגר.
הגענו לממלכת החולות: חולות חלוצה ודיונות צאלים. נהיגה בדיונות ובפודרה דורשת טכניקה אחרת לגמרי – אסור לעזוב את הגז, חייבים לשמור על מומנטום רציף ואסור להיכנס לסיבובים חדים מדי כדי לא ליצור "קיר" חול מול הגלגלים ולהתחפר.כדי לוודא שאנחנו שומרים על הציר המדויק בתוך כל מרחבי החול האלה שבהם כל השבילים נראים אותו דבר, הניווט שלנו היה חייב להיות על מילימטר. את המסע כולו הובלנו בעזרת מסך ניווט קשוח וחסין מים שיושב בול על הקוקפיט, לא רואה בעיניים גם בענני אבק מטורפים, ומציג את השבילים בצורה חדה וברורה גם כשהשמש דופקת ישירות על המסך.

כשהגענו לדיונה הגדולה, החלטנו שזה הזמן לעשות את מה ש"אבירי השטח" הכי טובים בו חוץ מלנהוג: לעצור ולפתוח שולחן. העמדנו את הכלים בחצי גורן כדי לחסום את הרוח, ושלפנו את הצידניות. הלכנו על שולחן כריכים מפנקים ומושקעים, פתחנו בירות קרות, מזגנו ערק בקטנה בשביל מצב הרוח והעמדנו פק"ל קפה שחור חזק. בשבילנו, האנשים, הצחוקים והחברותא הזו בשטח הם הדלק האמיתי של הקהילה.
אחרי שתדלקנו את הכלים בקציעות (וגם ניקינו קצת את המשקפים מהחול), נפרדנו מהחולות הרכים ונכנסנו לחלק הטכני והסלעי של היום.
נקודה קריטית למטיילים: המסלול באזור זה עובר עמוק בתוך שטחי אש פעילים של צה"ל, וחובה לתאם את הכניסה אליהם מראש מול מרכז התיאום הפיקודי. אל תסתכנו ואל תכנסו בלי אישור!
האתגר הטכני המרכזי של היום חיכה לנו במעלה הר רות – מעלה סלעי ברמת קושי בינונית. המדרגות, הדשדש בבסיס העלייה והשיפוע מחייבים בחירת קווים חכמה, שילוב ל-4X4 ונעילות, ועבודה עדינה ומבוקרת עם המצערת כדי לא לסחרר גלגלים על ריק.במסלול כל כך ארוך ואינטנסיבי שמשלב חולות טובעניים ולאחר מכן טיפוסים סלעיים קשוחים, מערכת ההנעה של הכלים עובדת קשה מאוד. החשש הגדול הוא תמיד קריעה של רצועת הוריאטור בגלל עומס וחום. כדי לא לקחת סיכונים מיותרים בלב המדבר, כל הכלים אצלנו מצוידים בגיבוי מתאים.
החזקנו איתנו בארגז הכלים רצועה וריאטור מקורית ועמידה לחום גבוה, כדי להיות בטוחים שגם אם מישהו יתגרזן קצת יותר מדי על המדרגות – אנחנו מתקתקים החלפה בכמה דקות וממשיכים כולם יחד בשיירה.

נפרדנו מהר רות והמשכנו בנהיגה טכנית ויפהפייה לאורך נחל רסיסים ונחל לענה.
השמש כבר התחילה לרדת בצבעי כתום משוגעים מעל המדבר, הטמפרטורות צנחו בשנייה והקור המדברי המוכר התחיל לעטוף אותנו דרך חליפות הרכיבה.הגענו עם אור אחרון אל פאתי מצפה רמון.
את הלילה הראשון של המסע סגרנו במלון ג'ייקוב המטורף שאירח אותנו ברמה הגבוהה ביותר. החדרים המפנקים עם הג'קוזי חיכו לנו בדיוק בזמן כדי לשטוף את כל האבק, וידיד צוות המלווה שלנו כבר דאג לנו לעל האש מטורף עם מלא פינוקים ופינוקים כיד המלך. אכלנו, צחקנו וסגרנו יום ראשון מושלם עם 0 תקלות. הפנים כבר נשואות ליום השני של המסע.
תמשיכו לעקוב, החלק הקשוח באמת עוד לפנינו!

רוצים לשחזר את הטיול המטורף הזה בעצמכם? 📥
קישור לעמוד ענן
המסלול מיועד לרכבי שטח מתאימים ונהגים מנוסים.
היציאה לשטח באחריות המטיילים בלבד. סעו בזהירות ושמרו על הטבע!